Debriefing.org
Google
Administration
Accueil
Tous les articles
Imprimer
Envoyer
S’inscrire
Nous contacter

Informations, documents, analysesDebriefing.org
Conflits, terrorisme, oppression, etc.
Terrorisme

Liquidé au Pakistan mais vivant au Londonistan : Ben Laden est toujours vivant, Mordechai Kedar
09/05/2011

  Repris du Blog de Danilette, 3 mai 2011

L'auteur du livre des Proverbes nous enseigne : « Ne te réjouis pas de la chute de ton ennemi et que ses défaillances ne réjouissent pas ton cœur ». Cet enseignement semble incompréhensible, peut-être même inhumain, car parfois la condition de survie d'un homme dépend de l'échec de son ennemi et de la chute de celui qui cherche à le tuer. Cela prend une signification particulière ces jours-ci alors que l'ennemi numéro un de la civilisation occidentale vient d'être liquidé, l'homme qui a consacré toute sa fortune (très grande) et son énergie (non moins grande) au djihad mondial qui vise à détruire la culture occidentale et à imposer l'islam à la pointe de l'épée en chaque point du globe.

Voici sans aucun doute un très grand succès pour les Américains, aussi bien pour les différents services de renseignements que pour les forces du commando des « Lions de la Mer », appartenant aux forces navales qui ont effectué cette mission, les seules défaillances étant de ne pas avoir pris Bin Laden vivant pour obtenir des informations sur son organisation et également la perte d'un hélicoptère au cours de la mission. Il faut cependant remarquer qu'aucun soldat américain n'a été blessé dans cette opération-éclair pourtant si complexe contre une cible fortifiée et protégée.

Il est important d'apporter aussi quelques précisions concernant le secteur de la sécurité : les services de renseignements américains ont préparé cette opération depuis le mois d'août dernier, soit une période de neuf mois, au cours de laquelle ils ont dû utiliser différents moyens de collecte de renseignements : des photographies aériennes par satellites ou à l'aide de drones, des photos prises du sol par des personnes qui se sont approchées de l'objectif et se sont installées à proximité pour une longue période, la surveillance des personnes entrant ou sortant de la cible et les écoutes de ce qui se passait au moyen de dispositifs non standards exceptionnels, du fait que les habitants de la cible n'utilisaient pas de téléphone fixe, ni de téléphone sans fil, ni de téléphone portable, et n'utilisaient pas non plus d'ordinateur pour communiquer. Tous ces moyens utilisés par les renseignements ont été utilisés sur une longue période sans que cela éveille les soupçons de Ben Laden et de son entourage, ni de l'armée et des services de sécurité pakistanais, soupçonnés de coopération avec Al-Qaïda, et c'est en soi un succès tout à fait remarquable.

Les Américains affirment que Ben Laden a été tué et que son corps a été "enseveli" dans la mer, mais, au moment où j'écris ces lignes, le gouvernement américain n'a pas encore communiqué de photos confirmant cette allégation et de nombreuses personnes dans le monde musulman expriment leur scepticisme. Le choix de ces « funérailles » s'explique par le fait qu'il faut éviter que sa tombe devienne un lieu de pèlerinage, ce qui est logique. Sauf que Ben Laden n'est déjà plus depuis longtemps un homme, une personne, un corps, en sorte que la signification de son élimination n'est pas de savoir s'il est vivant ou non. Suite aux attentats du 11 septembre 2011, Ben Laden est devenu un symbole, une idée, un phare. Al Qaïda, son organisation, qui était énorme avec des ramifications hiérarchiques jusqu'à fin 2001, a cessé d'être un mouvement organisé avec la chute de l'Afghanistan, l'élimination du gouvernement taliban et la destruction de l'infrastructure terroriste mise en place par Ben Laden et son adjoint, Ayman al Zawahiri, sous la protection du Mollah Omar qui dirigeait alors l'Afghanistan.

Le concept du djihad mondial s'est déployé et s'est répandu à travers le monde musulman en s'installant dans le cœur de nombreuses personnes, bien trop nombreuses, parmi les musulmans du monde entier. Ils utilisent tous les moyens modernes de communication pour diffuser le concept de djihad dans le but déclaré de ramener le monde au VIIème siècle à l'époque de « Al Salaf Al-Tsalah » (les ancêtres vertueux), époque du début des conquêtes islamiques lorsque des tribus bédouines arabes sont sorties du désert pour renverser les civilisations de l'époque : l'Empire perse et l'Empire byzantin. Ils ont répandu le concept de djihad jusqu'à la fin des temps contre la civilisation occidentale, fondée [selon eux] sur l'hédonisme, la permissivité, l'individualisme et l'épicurisme.

La question évidente qui se pose est de savoir comment vont réagir ces djihadistes à l'élimination de leur chef, qui est un symbole et qu'ils perçoivent comme un prophète. Nous devons donc écouter les réactions de leurs porte-parole, qui ont été diffusées immédiatement après l'élimination de Ben Laden. L'un d'eux est un homme du nom de Hani Al Siabahi, avocat et directeur du « Centre Almacrezi de recherche historique », vivant à Londres en tant que réfugié politique. Ce réfugié politique est l'un des dirigeants du djihad égyptien, condamné à une longue peine de prison par contumace ; il a fait l'éloge de l'attentat du 7 juillet 2005 à Londres, qui selon lui, a réussi à « traîner dans la boue la culture occidentale ». Lundi matin, une heure après avoir pris connaissance de l'élimination de Ben Laden, il a été interviewé par la BBC en arabe et il a affirmé, en direct et sans hésitation, ce qui suit (entre parenthèses : mes commentaires) :

« Je félicite la Oumma (la nation musulmane) car un des lions de l'islam est devenu un martyr. C'est la réalisation des espoirs du "Cheikh des moudjahidins", Oussama Ben Laden, né de la matrice du jjihad afghan, aujourd'hui les nuages sont illuminés par le mariage du "Lion des Lions" musulman (avec les vierges du paradis). Oui, le Cheikh Abou Abdallah (surnom de Ben Laden) a espéré ce moment, et il a été fidèle à sa mission. Il s'est levé pour agir alors que les gens étaient assis les bras croisés, et il a propagé l'islam qui était alors abandonné par ses enfants. Il est devenu un symbole pour toute l'humanité, en Afghanistan, en Indonésie, en Irak, en Somalie, en Afrique du Nord (zone où les organisations du djihad sont actives). Il a vécu une vie digne de louanges et est mort en martyr [...] La joie de ceux qui se réjouissent [de sa mort] est une fausse joie et leurs yeux se dessilleront bientôt. Il y a eu une trahison comme toujours avec [la complicité d'ennemis de l'intérieur [...]. Le monde entier dit "ce n'est pas une guerre contre l'islam" mais nous ne savons plus ce qu'est un musulman car, oui, (les ennemis de l'islam pensent qu'il doit) être musulman d'après les critères américains, renier le coran, abandonner la religion du prophète et adopter la religion américaine pour que les Américains soient satisfaits de lui. Les musulmans pensent que Ben Laden est un martyr (qui siège au paradis avec les rétributions auxquelles il a droit) et ils l'acclament avec bonheur [...] (Plus avant dans l'interview, Al Siabahi cite un chant du poète musulman Albouh Turi, célèbre poète des débuts de l'islam) : "Il n'est pas étonnant que les lions tombent, dévorés par les dents des chiens proches et lointains, de même que l'épée des hommes sauvages a tué Hamza et Ali (l'u des personnages les plus importants des débuts de l'islam). »

C'est ainsi que s'exprime en direct un homme qui a reçu l'asile politique en Grande-Bretagne, pays qui est la pierre angulaire de la culture occidentale. Quand un musulman entend ces chants de louanges à l'honneur de Ben Laden, dans un style classique glorieux, fleuri et raffiné, de la bouche du Dr Al Siabahi, il sait que l'élimination de Ben Laden n'est qu'une étape sur une route longue et difficile mais dont l'objectif est clair. La destination est connue et la victoire adviendra.

Ces choses posent des questions : comment Londres, bastion de la démocratie et du libéralisme, est-elle devenue le refuge des théoriciens du djihad mondial qui s'efforcent de toutes leurs forces de détruire les Etats-Unis, d'abattre la civilisation occidentale et d'imposer la culture du désert du VIIème siècle, par le sang et le feu, par l'épée et par la kalachnikov. Les Anglais, s'il en reste d'authentiques, doivent trouver la réponse.

Etant donné qu'il faut prendre très au sérieux les déclarations du Dr Al Siabahi, nous devons nous préparer avec force à la nouvelle vague de terreur qui, cette fois, sera motivée par la volonté de perpétuer la mémoire et l'œuvre du "martyr" Oussama Ben Laden. Son nom glorifiera les prochains attentats du djihad mondial et il ne faut pas être surpris s'ils se produisent en série. La cible n'est pas seulement les Etats-Unis, mais chaque pays, chaque organisation ou établissement lié à l'Occident et à sa culture. L'endroit le plus dangereux désormais est le Pakistan. Les nombreux djihadistes sont convaincus que le gouvernement de cet Etat a coopéré à cette opération avec les Etats-Unis, et aussi qu'il collabore à la guerre contre Al-Qaïda et contre les Talibans en Afghanistan, et ils ne croient pas aux démentis des deux parties.

La question n'est pas de savoir s'il y aura un grave attentat motivé par la vengeance, mais plutôt quand il aura lieu, à quel endroit, quels moyens seront utilisés et combien cette action, comme celles qui suivront, feront de victimes. Il est interdit de faire preuve de complaisance : même s'il s'écoule une semaine, un mois ou même un an sans réactions djihadistes d'une ampleur similaire à l'attentat du 11 septembre 2001, les pays occidentaux doivent prendre en considération que quelque part, que ce soit à Kandahar, Londres, Islamabad, ou New-York, des gens sont déjà en train d'organiser la prochaine catastrophe et préparent ce qui est nécessaire pour que l'attentat, qui fera de nombreuses victimes, ait autant de poids que l'élimination du Cheikh des moudjahidins, Oussama Ben Laden.

Le monde doit être particulièrement vigilant à l'égard des armes non-conventionnelles de production locale, notamment les substances explosives et toxiques produites par des moyens simples et vendues librement sur le marché, comme les pesticides, les engrais et les produits pharmaceutiques. Il faut renforcer le contrôle sur les sites sensibles comme les entrepôts de substances toxiques, qui, s'ils subissent un attentat sont susceptibles de diffuser leur contenu mortel sur des centres de population.

Les organisations de sécurité des pays occidentaux doivent renforcer leur contrôle :

·         sur ce qui est dit et fait dans les mosquées, car l'histoire a montré que les organisations djihadistes ont souvent commencé à recruter des gens venus à la mosquée pour prier et qui ont continué sur le chemin du Jihad ;

·         sur les personnes qui voyagent fréquemment entre l'Europe et le Pakistan, ou celles qui ont passé beaucoup de temps dans leur pays natal, le Pakistan et qui sont susceptibles de retourner en Grande-Bretagne ou dans un autre pays occidental, en véhiculant avec eux les idées les plus dangereuses, le savoir-faire et la motivation [pour mettre en œuvre des attentats].

Mais la chose la plus importante est de mettre un terme au phénomène étrange qui voit des djihadistes trouver refuge dans les pays qu'ils s'efforcent d'éliminer et dans les sociétés dont ils tentent de modifier la nature. Le combat en faveur de la Charia islamique en Grande-Bretagne s'intensifie, tandis que les Anglais qui craignent pour l'image de la société britannique, et qui sont floués par l'adoption du multiculturalisme, se réveillent pour découvrir qu'un groupe d'immigrants est devenu le maître de l'arène publique.

Le colonialisme postmoderne a changé de direction : la Grande Bretagne ne contrôle plus le Pakistan, c'est le Pakistan qui prend le contrôle de la Grande-Bretagne.

La Hijra (migration) a été le moyen utilisé par Mohammed, le héraut de l'Islam, pour transmettre le concept islamique depuis la ville de Médine, et les musulmans de sa génération ont mis en œuvre cette méthode, utilisant la migration vers d'autres pays et pas seulement l'occupation de territoires par l'épée, mais l'infiltration, dans le but de prendre le contrôle de la culture, de l'économie, du droit, du système de gouvernement et de l'espace public. Il convient de faire mention ici d'une autre personne: Cheikh Anjem Choudary, un prédicateur de Londres qui cherche à transformer le Royaume-Uni en un Califat islamique et se réfère à la démocratie, aux droits et aux libertés comme des idoles à abattre.

Ben Laden et ses méthodes, Hani Al Siabahi et ses paroles, le Cheikh Anjem Choudary avec ses sermons, sont les différents cotés de la médaille du Djihad. L'élimination de Ben Laden n'a pas détruit les idées propagées par Al Siabahi, Choudary et les gens comme eux vivant dans beaucoup d'endroits en Europe et aux Etats-Unis. Au contraire, il leur confère une plus grande légitimité et donne aux Djihadistes une motivation plus forte. Aussi longtemps que des gens comme Hani Al Siabahi et le cheikh Anjem Choudary seront actifs en occident, l'esprit du Djihad mondial de Ben Laden sera bien vivant dans les sociétés occidentales. Ben Laden est mort mais il vit à Londres et dans beaucoup d'autres endroits sous d'autres noms. Il a réussi à exporter le Djihad et l'esprit du Djihad se développe partout où la culture occidentale s'est assoupie. Les idées de Choudary et de Al Siabahi ne sont pas moins dangereuses que les avions qui se sont écrasés sur des tours de bureaux.

"Ne te réjouis pas quand ton ennemi tombe" mais assure-toi qu'il ne survit pas dans les paroles et les prêches de ses successeurs.

 

Mordekhai

Kedar est chargé de cours au département d'arabe et chercheur associé au Centre Begin-Sadate d'Etudes Stratégiques, Université Bar-Ilan.

Adapté de l'hébreu par Danilette

ITW de l'islamiste Hani Al-Sibai sur Al-Jazeera, MemriTV

 

חוסל בפקיסטן וחי בלונדוניסטן

  

מחבר ספר משלי לימד אותנו: "בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל ליבך". לכאורה זוהי ציפייה לא מובנת, ואולי אף בלתי אנושית, שכן לפעמים התנאי לשרידותו של האדם הוא כישלונו של אויבו ונפילתו של מבקש נפשו. הדברים מקבלים משנה משמעות בפרט בימים אלה, כאשר חוסל האויב מספר אחד של הציביליזציה המערבית, האדם שהקדיש את כל הונו (הרב) ומרצו (הרב לא פחות) למען הג'יהאד הגלובלי שנועד להוריד לארץ את תרבות המערב ולהשליט את האסלאם בכוח החרב על כל באי עולם.

ללא ספק היה כאן הישג גדול לאמריקנים, הן לזרועות המודיעין השונות, והן לכוח הקומנדו "אריות הים" של חיל הים שביצע את המשימה במעט תקלות, שכן ייתכן שמטרת המשימה הייתה לתפוס את בן לאדן חי, ולו כדי לקבל ממנו מידע על ארגונו, וגם מסוק אבד בפעולה. עם זאת, ראויה לציון העובדה שלא נפגעו חיילי ארה"ב בפעולה כל כך מורכבת ומהירה נגד יעד מבוצר ומוגן.

חשוב לציין גם את בטחון השדה: המודיעין האמריקני הכין את הפעולה מאז אוגוסט האחרון, כלומר כתשעה חודשים, שבמהלכם נאלץ להפעיל מספר לא קטן של אמצעי איסוף: צילום מהאוויר4 באמצעות לווין ומזל"ט, צילום מהקרקע בידי אנשים שהתקרבו ליעד והתמקמו בקרבתו לתקופה משמעותית, מעקב אחרי הנכנסים והיוצאים מהיעד, והאזנה למתרחש ביעד באמצעות מכשירים לא סטנדרטיים, בשל העובדה שהמתגוררים ביעד לא הפעילו טלפונים קוויים, אלחוטיים או סלולאריים, ולא השתמשו בתקשורת מחשבים. כל אמצעי המודיעין הללו הופעלו במשך תקופה ארוכה מבלי שהתעורר חשד הן מצד בן לאדן והסובבים אותו, והן מצד הצבא ומנגנוני הביטחון הפקיסטניים החשודים בשיתוף פעולה עם אלקאעדה, וזה כשלעצמו הישג ראוי לציון.

האמריקנים טוענים שבן לאדן נהרג ושגופתו "נקברה" בים, אך עד מועד כתיבת שורות אלו, לא שחרר הממשל האמריקני תצלומים המאשרים טענה זו ורבים בעולם האסלאמי מתייחסים אליה בספקנות.  הסיבה ל"קבורה" זו היא למנוע את הפיכת קברו למקום עלייה לרגל, ויש לכך היגיון. אלא שבן לאדן כבר מזמן איננו האדם, האיש, הגוף, ולכן משמעות חיסולו איננה אם הוא חי או לא. בן לאדן, בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר 2001, הפך לסמל, לרעיון, למגדלור. אלקאעדה, ארגונו שהיה ענק, מסועף והירארכי  עד סוף 2001, חדל להיות ארגון מסודר בעקבות נפילת אפגניסטן, חיסול שלטון הטאלבאן והרס תשתית הטרור שהקימו בן לאדן וסגנו אימן אלט'ואהרי, תחת חסותו של מולא עומר, שליט אפגניסטן אז.

רעיון הג'יהאד העולמי פרש כנפיים, התפזר ברחבי העולם האסלאמי והתנחל בליבותיהם של רבים, רבים מידיי, בקרב המוסלמים ברחבי העולם. הם עושים שימוש בכל אמצעי התקשורת המודרניים, כדי להפיץ את רעיון הג'יהאד שמטרתו המוצהרת היא להחזיר את העולם אל המאה השביעית, אל ימי "אלסלף אלצאלח" – "הקדמונים הצדיקים" – אל התקופה של כיבושי האסלאם הראשונים, עת יצאו שבטי הבדווים מהמדבר הערבי כדי להכניע את הציוויליזציה של אותם ימים: האימפריות הפרסית והביזנטית. הם מפיצים את רעיון הג'יהאד עד קץ הימים נגד תרבות המערב המבוססת על הנהנתנות, המתירנות, האינדיווידואליזם והעכשוויזם.

השאלה העולה מאליה היא כיצד יגיבו ג'יהאדיסטים הללו לחיסול המנהיג, הסמל, הנביא שלהם. לשם כך עלינו להאזין לתגובות דובריהם כפי ששודרו ברבים מייד עם חיסול בן לאדן. אחד הדוברים הוא אדם בשם ד"ר האני אלסיבאעי, עורך דין וראש "מרכז אלמקריזי למחקרים היסטוריים", היושב בלונדון בגין היותו "פליט פוליטי". "הפליט הפוליטי" הזה הוא אחד ממנהיגי ארגון הג'האד המצרי שנידון למאסר ארוך בהיעדרו, ושיבח את פיגועי 7 ביולי 2005 בלונדון כי באמצערותם הצליח האסלאם "לתחוב לבוץ את אפה של תרבות המערב". ביום שני בבוקר, שעה לאחר שנודע על חיסול בן לאדן, ראיין רדיו הבי בי סי בערבית את אלסיבאעי, והוא אמר בשידור חי וללא היסוס את הדברים הבאים (בסוגרים פרשנות שלי):

"אני מברך את האומה (האסלאמית) על שאריה אחד מאריות האסלאם הפך לשהיד. התגשמה תקוותו של שיח' אלמוג'אהדין, אוסאמה בן לאדן, אשר נולדה מרחם הג'יהאד האפגאני והיא היום נישאת אל ענן מתקשטת בחתונה של אריה מאריות האסלאם (עם יפות העין של גן העדן). כן, השיח' אבו עבדאללה (כינויו של בן לאדן) ייחל לרגע הזה, והוא היה נאמן למשימה שלו. הוא קם לפעולה כשהאנשים ישבו בחיבוק ידיים, והוא הפיץ את האסלאם כשבניו נטשו אותו. הוא הפך לסמל עבור כל האנושות, באפגניסטן, באינדונזיה, בעיראק, בסומליה ובצפון אפריקה (אזורים שארגוני ג'יהאד פעילים בהם). הוא חיי חיים ראויים לשבח ומת כשהיד... שמחתם של השמחים היא מזויפת, והעניינים יתבהרו בקרוב. הייתה פה בגידה, כי תמיד אויבי האסלאם קרובים אליו... כל העולם אומר "זו לא מלחמה נגד האסלאם", אבל אנחנו כבר לא יודעים מהו מוסלם, שכן (אויבי האסלאם חושבים שעל) המוסלם להיות מוסלם על פי המתכונת האמריקנית, עליו לכפור בקוראן, עליו לנטוש את מסורת הנביא ועליו לאמץ את הדת האמריקנית כדי שהאמריקנים יהיו מרוצים ממנו. המוסלמים חושבים שבן לאדן הוא שהיד (יושב בגן עדן עם כל השכר המתלווה לכך) והם מריעים לו בשמחה... (בהמשך הראיון מצטט אלסיבאעי שיר של המשורר המוסלמי אלבוח'תורי : ) "אין פלא שהאריות נופלים טרף לשיני הכלבים הקרובים והרחוקים, שכן חרב של פרא אדם חיסלה את חמזה ועלי (מחשובי האנשים באסלאם הקדום)"

כך מדבר בשידור חי איש שבריטניה – אבן הפינה של תרבות המערב – נתנה לו מקלט מדיני. וכשמוסלמי שומע את השירות ותשבחות לבן לאדן, בסגנונו הקלאסי המפואר, המליצי והמהוקצע של ד"ר אלסיבאעי, הוא יודע שחיסול בן לאדן הוא רק אבן מיל בדרך ארוכה וקשה, אך בעלת כיוון ברור. היעד ידוע והניצחון בוא יבוא.

הדברים מעוררים תמיהה: כיצד הפכה לונדון, מעוז הדמוקרטיה והליברליזם, לבית מחסה לתיאורטיקנים של הג'יהאד העולמי, זה השואף בכל כוחו לחסל את ארה"ב, להוריד לארץ את הציוויליזציה המערבית ולהשליט עליה את תרבות המדבר של המאה השביעית, בדם ואש, בחרב ובקלאצ'ניקוב. לבריטים – אם נותרו כמה אמיתיים כאלה – פתרונים.

ומכיוון שיש להתייחס לדברי ד"ר אלסיבאעי בכל הרצינות, עלינו להתכונן במלוא המרץ לגל חדש של טרור, שהפעם המוטיבציה שלו תנבע מהרצון להנציח את זכרו ופועלו של "השהיד", אוסאמה בן לאדן. שמו יפאר את פיגועי הג'יהאד העולמי הבאים, ולא אתפלא אם יינתן להם מספר סידורי. לא רק ארה"ב היא היעד אלא כל מדינה, ארגון או מוסד המזוהה עם המערב ועם תרבותו. המקום המסוכן ביותר החל מעתה הוא פקיסטאן. ג'יהאדיסטים רבים בטוחים שהממשל במדינה זו שיתף פעולה עם ארה"ב במבצע זה, כמו שהוא משתף פעולה עמה במלחמתה נגד אלקאעדה והטאלבאן באפגניסטן, והם אינם מאמינים להכחשות הנשמעות מצד שניהם.

השאלה איננה "האם יגיע פיגוע נקמה גדול" אלא מתי הוא יגיע, היכן הוא יבוצע, באילו אמצעים ייעשה שימוש במסגרתו וכמה אנשים ייפלו קורבן בו ובפיגועים האחרים שיגיעו אחריו. אסור להיכנס לשאננות: גם אם יעבור שבוע, חודש ואפילו שנה ללא תגובה ג'יהאדיסטית בעלת סדר גודל דומה ל-11 בספטמבר 2001, על מדינות המערב לצאת מנקודת הנחה שאי שם – בקנדהאר או בלונדון, באסלאמאבאד או בניו-יורק – יושבים כמה אנשים ומתכננים לפרטי פרטים את האסון הבא, ומכינים את הדרוש כדי שההרג יהיה בעל משמעות מקבילה לחיסול "שיח' אלמוג'אהדין", אוסאמה בן לאדן.

על העולם להיות ערני במיוחד במה שנוגע לנשק בלתי קונבנציונלי מתוצרת בית, ובמיוחד חומרי נפץ וחומרים רעילים המופקים באמצעים פשוטים מחומרי מוצא הנמכרים בשוק באופן חופשי כמו חומרי הדברה, דשנים ותרופות. יש להדק את הפיקוח על אתרים רגישים כמו מחסני חומרים רעילים, שכן פיגוע בהם עלול להפיץ את תכולתם אל ריכוזי אוכלוסין.

על ארגוני הביטחון במדינות המערב לחזק את הפיקוח על הנאמר ועל הנעשה במסגדים, שכן ההיסטוריה מלמדת שלא מעט התארגנויות ג'יהאדיסטיות החלו במפגש של אנשים שבאו למסגד להתפלל והמשיכו את דרכם אל מחוזות הג'יהאד. אנשים הנוסעים בתדירות בין אירופה ופקיסטאן, או כאלה שבילו תקופה משמעותית במולדת הפקיסטאנית עלולים לשוב לבריטניה או למדינה מערבית אחרת כשהם נושאים עמם רעיונות מסוכנים ביותר, נכונות לבצע אותם וידע כיצד לעשות זאת.

אבל החשוב מכל הוא לשים קץ לתופעה המוזרה שבה ג'יהאדיסטים מוצאים מקלט בטוח דווקא במדינות שאותן הם שואפים לחסל, ובחברות שאת אופיין הם פועלים לשנות. המאבק בבריטניה על חוקי השריעה האסלאמית עולה בדרגה, כשבריטים החרדים לדמותה של החברה הבריטית, המיטשטשת בגלל אימוץ רעיון הרב-תרבותיות, מתעוררים לגלות שקבוצה של מהגרים הפכה לבעלת הבית של מרחב הציבורי. הקולוניאליזם הפוסט מודרני הפך את כיוונו: לא עוד בריטניה שולטת בפקיסטאן, אלא פקיסטאן משתלטת על בריטניה.

ההיג'רה – ההגירה – הייתה האמצעי של מוחמד, מבשר האסלאם, להעביר את הרעיון האסלאמי לעיר אלמדינה, והמוסלמים בני דורו יישמו את השיטה באמצעות ההגירה אל הארצות האחרות: לא רק כיבוש הטריטוריה בחרב אלא חדירה לשם השתלטות על התרבות, הכלכלה, החוק, המערכת השלטונית והמרחב הציבורי. יצוין כאן אדם נוסף: שיח' אנג'ם שודרי המטיף בלונדון להפוך את בריטניה למדינת ח'ליפות אסלאמית, ומתייחס לדמוקרטיה, לזכויות וחרויות כאל אלילים שיש לחסלם.

בן לאדן בשיטותיו, האני אלסיבאעי בדבריו, ושיח' אנג'ם שודרי בדרשותיו, כולם צדדים שונים של מטבע הג'יהאד. חיסולו הפיזי של בן לאדן לא חיסל את הרעיונות שמפיצים אלסיבאעי, שודרי ודומיהם במקומות רבים באירופה ובארה"ב, אלא להיפך: הוא נתן להם משנה תוקף ותוספת מרץ. כל עוד פועלים בקרב החברות במערב אנשים כמו האני אלסיבאעי ושיח' אנג'ם שודרי, רוח הג'יהאד הגלובאלי של בן לאדן חיה ובועטת בתוך החברות המערביות. בן לאדן מת והוא חי בלונדון ובמקומות רבים אחרים בשמות אחרים. הוא הצליח לייצא את הג'יהאד, ורוח הג'יהאד פורחת בכל מקום שבו תרבות המערב נרדמת בשמירה. הרעיונות של שודרי ואלסיבאעי הם לא פחות מסוכנים ממטוסים המתנפצים אל מגדל משרדים.

בנפול אויבך אל תשמח, אלא וודא שהוא לא נשאר חי בדבריהם והטפותיהם של ממשיכי דרכו.

 מרדכי קידר - מרצה במחלקה לערבית וחוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר-אילן.